אני מנסה להיזכר מתי התכונה הזאת של לסחוב את כל הדברים שלי עליי התחילה בחיי.
ניסיתי לבדוק למה אני עושה את זה, כי בן אדם באמת לא צריך את כל הדברים האלה איתו כל הזמן, כל היום כל יום.
אולי זה בגלל שגדלתי מאוד ענייה אז כל פריט שהוא היה נחשב "שלי" היה אוצר בשבילי, משהו מיוחד שחייב להיות איתי תמיד כדי שלא יקחו לי אותו והוא יעלם או ילך לאיבוד חלילה.
שנים שלאבא שלי יש כינוי בשבילי שהולך איתי "VARONA" ברוסית זה אומר עורב, או במקרה שלי עורבנית.
כי כל מה שעורבנית רואה שמנצנץ שיפה היא ישר לוקחת לקן שלה, שיהיה רק אצלה.
זה גם מקועקע עליי, אותה עורבנית, אני מאמינה שאנחנו חולקות עוד המון תכונות אני והציפור הזאת אבל זאת בעיקר.
גם הגעתי למסקנה שאני גם אחת כזאת שתמיד שלא משנה מה תחפשו, תרצו,תצטרכו יהיה לי בתיק.
90% מהזמן אם מישהו יזרוק לחלל העולם "אולי למישהו יש.." יהיה לי.
וההסבר לזה הוא שאני אחת שלא אוהבת לסמוך על מישהו אחר שיעזור לי או יספק לי משהו שאני אצטרך.
כי אני לא סומכת על אנשים, אז שיהיה לי את כל מה שאני צריכה איתי.
ובגלל כל זה תמיד היתה לי בעיה עם מציאת תיק נכון בשבילי, כי הנטיה לעצב תיקי נשים משום מה יוצאת מנקודת הנחה שאנחנו סוחבות איתנו 2 דברים וחצי.
וכן אני מכירה נשים כאלה אבל מה עם אלה שסוחבות 2 מיליון דברים וחצי?
כל התיקים שמצאתי היו או מכוערים, או יקרים מאוד מאוד, או פשוט לא נכונים.
מה ביקשתי תיק שיהיה אפשר לשאת אותו גם כתיק גב וגם עם ידית נשיאה מספיק עבה שלא תחתוך לי את היד.
שתהיה חלוקה נכונה של תאים גדולים ומרווחים ותאים קטנים לכל מה שאת צריכה לשלוף החוצא בקלות.
אני לא אוהבת רוכסנים בתיקים מעדיפה או מגנטים או סגירת לולאות כל מה שאני לא אצטרך שתי ידיים בשביל להפעיל.
שיהיה חזק ועמיד מספיק לשאת בתוכו לפטופ, ושיהיה יפה.
תמיד צחקתי עם חברות שברגע שמישהי תמצא לי את התיק המושלם זה שווה ערך לשידוך מוצלח ותקבל ממני כנפיים לגן עדן!
ואם זה לא הספיק אז בעבודה החדשה שלי נוסף לי עוד לפטופ מושלם וחמדמד שגם חייב את מקומו.
ברגע הזה הרמתי ידיים ואמרתי לעצמי "עצמי, את נידונה להיסחב כל חייך עם תיק גב ושקית כמו של זקנים".
עד ליום הזה שנחתו עיניי על תיק יפייפה ומושלם בחשבון אינסטגרם של בלוגרית ישראלית שמיד קיבלה ממני הודעה בזו הלשון "מאיפה התיק המהמם הזה, פליז תגידי שזה מהארץ, וכמה הוא גדול??".
היא כמובן ענתה תוך שניה (זה הרי ענין של חיים ומוות) שהוא שייך למותג UNALALA והוא ישראלי!!
היא נתנה לי את כל הקישורים שהיו לה ואמרה שהיא יודעת בוודאות שיש להם תיקים ענקיים שיכולים להכיל את כל מה שאני רוצה.
בעודי סקפטית פניתי למותג והסברתי יפה לבעלים ולמעצבת שנואשתי למצוא את תיק חלומותיי והיא אמרה לי אני אכין לך את התיק הכי גדול שלנו ותראי בעצמך...
חיכיתי עד לקבלת האוצר שלי והוא באמת כזה.
אוצר.
התיק עשוי מבד לבד שעד עכשיו חודשיים אחרי כמעט עדיין מריח כאילו יצא השנייה מהכביסה טירוף הריח של המרכך הזה שלא עוזב, וזה סוד...
הוא סופר ורסטילי אפשר ללכת איתו כתיק גב (יש לולאות ורצועות שמגיעות איתו) אפשר לאחוז בידית הנשיאה העבה והנוחה, אפשר עם רצועה אחת ארוכה...
שני תאים ענקיים מכילים המון (אתם יכולים לראות בלייב בסרטון WHATS IN MY BAG שלי) ועוד שלושה תאים פנימיים.
כיס אחד גדול חיצוני שתפור מבד מנומר (יאה לנמרה שאני..) והוא נסגר עם שני כפתורי מגנט ביד אחת שמשאיר את היד השנייה להמשיך להקליד בנייד, ותכלס זה הדבר הכי חשוב!
אז למי שמחפשת תיק שיהיה ONE BAG SHOW, זה הפתרון.
ניסיתי לבדוק למה אני עושה את זה, כי בן אדם באמת לא צריך את כל הדברים האלה איתו כל הזמן, כל היום כל יום.
אולי זה בגלל שגדלתי מאוד ענייה אז כל פריט שהוא היה נחשב "שלי" היה אוצר בשבילי, משהו מיוחד שחייב להיות איתי תמיד כדי שלא יקחו לי אותו והוא יעלם או ילך לאיבוד חלילה.
שנים שלאבא שלי יש כינוי בשבילי שהולך איתי "VARONA" ברוסית זה אומר עורב, או במקרה שלי עורבנית.
כי כל מה שעורבנית רואה שמנצנץ שיפה היא ישר לוקחת לקן שלה, שיהיה רק אצלה.
זה גם מקועקע עליי, אותה עורבנית, אני מאמינה שאנחנו חולקות עוד המון תכונות אני והציפור הזאת אבל זאת בעיקר.
גם הגעתי למסקנה שאני גם אחת כזאת שתמיד שלא משנה מה תחפשו, תרצו,תצטרכו יהיה לי בתיק.
90% מהזמן אם מישהו יזרוק לחלל העולם "אולי למישהו יש.." יהיה לי.
וההסבר לזה הוא שאני אחת שלא אוהבת לסמוך על מישהו אחר שיעזור לי או יספק לי משהו שאני אצטרך.
כי אני לא סומכת על אנשים, אז שיהיה לי את כל מה שאני צריכה איתי.
ובגלל כל זה תמיד היתה לי בעיה עם מציאת תיק נכון בשבילי, כי הנטיה לעצב תיקי נשים משום מה יוצאת מנקודת הנחה שאנחנו סוחבות איתנו 2 דברים וחצי.
וכן אני מכירה נשים כאלה אבל מה עם אלה שסוחבות 2 מיליון דברים וחצי?
כל התיקים שמצאתי היו או מכוערים, או יקרים מאוד מאוד, או פשוט לא נכונים.
מה ביקשתי תיק שיהיה אפשר לשאת אותו גם כתיק גב וגם עם ידית נשיאה מספיק עבה שלא תחתוך לי את היד.
שתהיה חלוקה נכונה של תאים גדולים ומרווחים ותאים קטנים לכל מה שאת צריכה לשלוף החוצא בקלות.
אני לא אוהבת רוכסנים בתיקים מעדיפה או מגנטים או סגירת לולאות כל מה שאני לא אצטרך שתי ידיים בשביל להפעיל.
שיהיה חזק ועמיד מספיק לשאת בתוכו לפטופ, ושיהיה יפה.
תמיד צחקתי עם חברות שברגע שמישהי תמצא לי את התיק המושלם זה שווה ערך לשידוך מוצלח ותקבל ממני כנפיים לגן עדן!
ואם זה לא הספיק אז בעבודה החדשה שלי נוסף לי עוד לפטופ מושלם וחמדמד שגם חייב את מקומו.
ברגע הזה הרמתי ידיים ואמרתי לעצמי "עצמי, את נידונה להיסחב כל חייך עם תיק גב ושקית כמו של זקנים".
עד ליום הזה שנחתו עיניי על תיק יפייפה ומושלם בחשבון אינסטגרם של בלוגרית ישראלית שמיד קיבלה ממני הודעה בזו הלשון "מאיפה התיק המהמם הזה, פליז תגידי שזה מהארץ, וכמה הוא גדול??".
היא כמובן ענתה תוך שניה (זה הרי ענין של חיים ומוות) שהוא שייך למותג UNALALA והוא ישראלי!!
היא נתנה לי את כל הקישורים שהיו לה ואמרה שהיא יודעת בוודאות שיש להם תיקים ענקיים שיכולים להכיל את כל מה שאני רוצה.
בעודי סקפטית פניתי למותג והסברתי יפה לבעלים ולמעצבת שנואשתי למצוא את תיק חלומותיי והיא אמרה לי אני אכין לך את התיק הכי גדול שלנו ותראי בעצמך...
חיכיתי עד לקבלת האוצר שלי והוא באמת כזה.
אוצר.
התיק עשוי מבד לבד שעד עכשיו חודשיים אחרי כמעט עדיין מריח כאילו יצא השנייה מהכביסה טירוף הריח של המרכך הזה שלא עוזב, וזה סוד...
הוא סופר ורסטילי אפשר ללכת איתו כתיק גב (יש לולאות ורצועות שמגיעות איתו) אפשר לאחוז בידית הנשיאה העבה והנוחה, אפשר עם רצועה אחת ארוכה...
שני תאים ענקיים מכילים המון (אתם יכולים לראות בלייב בסרטון WHATS IN MY BAG שלי) ועוד שלושה תאים פנימיים.
כיס אחד גדול חיצוני שתפור מבד מנומר (יאה לנמרה שאני..) והוא נסגר עם שני כפתורי מגנט ביד אחת שמשאיר את היד השנייה להמשיך להקליד בנייד, ותכלס זה הדבר הכי חשוב!
אז למי שמחפשת תיק שיהיה ONE BAG SHOW, זה הפתרון.
