חושפת את הרומן שלי!

כשהכתיבה הארוטית בארץ לא היה קיימת בכלל, אני כבר "שתיתי" עמודים על עמודים של הז'אנר בספרים אמיתים.
עם דפים שעשו רעש שהעברת אותם, שהיו מגיעים מעבר לים, באדיבות Amazon שלא חשש למכור מה שהיה נקרא אז לפני 3 או 4 שנים "פורנו לאימהות".
כשהגיעה ההיסטריה של "50 גוונים של אפור" לארץ, אני הייתי בין הבודדות שכבר סיימו את כל הטרילוגיה באנגלית, הרבה לפני.עם כל זה, עדיין חיפשתי את אותה אחת שתכתוב לי עלילה ארוטית מטורפת בעברית.

ואז לפני שנה, חיפשתי ברשת ספר שנקרא "תחרה וברזל".
מצאתי אתר שהציג לי ספר שנקרא "תחרה וצבע"..
כמה מילים כלליות על סופרת ישראלית שכתבה טרילוגיה מקורית, על דמות נשית בשם טליה בלום.
בחורה צעירה עם מאניה דיפרסיה, והפרעות אכילה ושריטות מפה עד לטימבקטו.. והיא בלוגרית!!!
הרמתי גבה, כנראה שזה לא משהו אם לא שמעתי על זה..
החלק הראשון של הטרילוגיה היה ניתן להורדה בחינם, אז הורדתי ואמרתי ננסה.
באותו היום הגעתי הביתה, התיישבתי ותוך שלוש שעות, סיימתי הספר בלי אוויר!
אני לא אלאה אתכם בפרטים כי כתבתי סקירה עליו מזמן, פשוט תקליקו כאן.
החלטתי לחפש את הסופרת ולהגיד לה שהיא חייבת, חייבת, חייבת, יותר חשיפה לטרילוגיה.
מפה לשם.. אני ואיילת סוויטצקי, הלא היא הפרצוף והתלתלים מאחורי טליה בלום ובן סטורם , הפכנו להיות חברות נפש קרובות.
ואני יכולה להגיד לכם שטליה היא לא רחוקה כ"כ מאיילת..

"תחרה וצבע" כבר מזמן הפך להיות רב מכר מטורף, כל חנות שהוא מגיע אליו הוא נמכר תוך שעות.
ההוצאה לאור "אהבות" לא יכולה לעמוד בקצב..
והנה ממש עוד כמה ימים, יוצא החלק השני שמאות אם לא אלפי נשים מחכות לו "זהב ודיו".
החלטנו להראות למי שלא מכירה, הצצה קטנה ואפנתית ליום בחיים של טליה בלום, או לפחות בהשראתה.  כמה סצנות שבטח יהיו מוכרות לבנות שקראו ואהבו,מהספר ולמי שלא.. זה הזמן!

וזאת רק טעימה קטנה ממהלך יום של טליה בלום, מסיפור מדהים שנגע בי אישית ברמה עמוקה, ומשפיע על נשים חדשות כל יום.

בוקר
"כל הימים שלי דומים,אני קמה בבוקר ושותה את הקפה שלי ומעשנת סיגריה במרפסת"
"בוקר יום שבת עצל על המרפסת, אני פותחת את תיבת המיילים רגע לפני שאני מתפנה לבלוג שלי, כמו שאני עושה כל בוקר בשבועות האחרונים. דבר ראשון לפני  הכל, עם הקפה ועם הסיגריה"
"אני מתיישבת על הספה הקטנה, מניחה את הקפה על שולחן הזכוכית הנמוך, חולצת נעליים ומרימה רגליים"

צהריים

"אני בוחרת בגדים בארון: חצאית מידי שחורה,שנתלית לי מהמותן. על העצם שאני לא אמורה לאהוב כל כל שהיא בולטת, אבל אני כן."
"לבושה ומוכנה אני מתקשרת לשרה ומקבלת הוראות לקפוץ לאחת הגלריות, שהיא רוצה שאראה".

ערב
"לבושה בשמלה שחורה ואלגנטית, בגזרת בודיקון כזאת שנצמדת לגוף שלי כמו עור שני, היא מגיעה לי עד מעל הברך. עוטפת אותי צמודה כ"כ, מבט המום בוחן אותי בשמלה הצמודה ובנעלי העקב החדשות.
"טליה, איך אפשר להתרכז במשהו שאת עומדת כשאת לבושה ..ככה".
הוא מוריד את הראש ונועץ בי מבט חודר. לבי מחסיר פעימה, זה באמת לא חוקי להצליח לגרום לי תגובות כאלה בגוף במבט אחד בלבד!
"טוב, גם אי אפשר לכעוס עליי, כשאני לבושה ככה.." אני מנסה לחייך בלי הרבה הצלחה, ולוקחת לגימה מהיין שלי.
"לא, אי אפשר לכעוס עלייך".

אני גאה להיות חלק מהפרויקט הזה, ותודה לאיילת שבחרה בי לקחת את טליה "שלה", למקום "שלי".

לדנה איילון המאפרת המוכשרת,שהייתה אחראית על האיפור המדהים שהיה עליי מהבוקר ועד הערב.
לאלעד גרובנר מ- Zoom18 שעדיין לא נמאס לו לטפס על עצים, בשביל לצלם בדיוק את הזוית שהוא רוצה, וצריך!
לגלי וורד מהוצאת "אהבות" על השימוש במשרד/בית של גלי בשביל הצילומים.
ול- "לויקי כריסטינה" במתחם התחנה, ולמנכ"ל שלהם, שהתנדב להיות חלק מהסט :).
ולכם, שממשיכים לפרגן לכתיבה עברית טובה ומקורית שצורכים, מבקשים ורוצים עוד.
ועכשיו רק נשאר לחכות לעותק שלי של "זהב ודיו" וללכת שוב לאיבוד בין המילים.
ועד אז אני אהיה כאן, כמו תמיד שמה עין בשבילכם!