יום שבת, 1 באפריל 2017

אני מתגייסת!

כל החיים שלי הצבא היה חלק ממני.
אבא שלי היה כל החיים שלו, מאז שעלינו לארץ ב 1979 אזרח עובד צה"ל, זה כמו להיות בקבע אבל לא :)
כל יום הוא היה חוזר בשעה 6 בערב לבוש במדים הירוקים האלה הביתה, היה להם ריח מאוד מסוים עד עכשיו לפעמים שעוברים לידי חיילים (במיוחד בקניון עזריאלי חחח) לפעמים הריח הזה חוזר אליי לאף ומזכיר לי חיבוקים של אבא יותר צעיר שהיה חוזר הביתה נכנס בדלת כולו ירוק ואני הייתי רצה לקחת ממנו את המזוודה שלו שהיתה מבחינתי כמו תיבת אוצר.




פעם היו מסתובבים עם מזוודות כאלה קשיחות עם קוד, והיה לנו משחק הוא היה משנה את הקוד כל כמה זמן ואני הייתי צריכה לנחש מה הקוד בשביל שהמזוודה תפתח.... היו בה 200 עטים וטושים ועפרונות ומחשבון וסרגלים (אבא שלי מהנדס בקרת איכות, הוא היה אחראי על פרוייקט מרכבה מההתחלה שלו) .
מתיישבת על הריצפה ומסתכלת עליו מלמטה, הוא היה נראה לי ענק תוך כדי כשהוא פותח את השרוכים בנעליים האלה ומתחיל להוריד את החולצה המכופתרת עם הכיסים הענקיים האלה ונשאר בטי שירט.
כל פעם שהיו שואלים אותי איפה אבא שלי עובד הייתי אומרת "אבא שלי בצבא, יש לו מדים ירוקים כמו החיילים".
אלה הזכרונות שלי מהירוק הזה, יחד עם עוד מלא ימים ולילות שהוא לא היה נמצא כי הוא היה מוקפץ לעבודה.





כשאני קיבלתי את הצו הראשון שלי ככ התרגשתי, ידעתי בדיוק מה רוצה להיות, אני רוצה להיות לוחמת ואז בדיוק פתחו את המסלול הראשון למג"ב של בנות, הפעם הראשונה בהיסטוריה!
נפלתי בגיבוש כי לא סיפרתי לאף אחד שיש לי אסטמה.. אבל מה לעשות כשצריך לרוץ 10 ק"מ פק"ל שלם ואת נחנקת על הריצפה בלי אוויר הם יגלו.
אז הגלו אותי לקרייה, עולם הירוק, לא משנה איפה תסתכלי יש אנשים בירוק, וזה הזכיר לי איפה נכשלתי.
לא יכולתי לראות את הירוק הזה, הוא הפך להיות בשנייה מהצבע האהוב עליי ללבוש לצבע שאני בחיים לא אסתכל עליו, ונשבעתי שאני לא אלבש יותר ירוק.





ובאמת עבור הרבה שנים מאז המשרד הקטן שלי בבור בקירייה ומאז שהיה לי בארון פריט לבוש אחד שדמה למשהו ירוק.
ואז יום אחד בתחילת השנה פגשתי במקרה בסניף של אורבניקה בסינימה סיטי הידוע בכינויו "הבית של דיאנה" עליונית מושלמת בגוון ירוק מושלם..שהזכירה לי עליונית של קים ק. והמלתחה שלי היא כרגע בשינוי 180 לפריטי "מה קים היתה לובשת?" אז עמדתי מולה והתלבטתי, והחלטתי לנסות.
קניתי אותה וחרשתי עליה כל החורף מי שעוקבת אחרי קבוצת הנשים שלי בפייסבוק יודעת כמה חרשתי עליה וכמה מחמאות קיבלתי על כמה הצבע הזה מחמיא לי.
ומאז אמרתי "מה טוב.." והמון המון פריטים הצטרפו לאותה עליונית בכל גווני הירוק.
ומוצאת את עצמי עומדת מול המראה מסתכלת על עצמי לבושה ירוק, ומתגעגעת לאבא מזל שהוא מרחק טלפון אחד.


שמלה: אורבניקה \עליונית:הודיס\נעליי עקב: קליגולה\תיק: אלי אקספרס\משקפיים: PRIVATE COLLECTION

ובגלל שזה הבלוג שלי ומותר לי.. חחחח אני לא יודעת אם אתן יודעות אבל פתחתי ערוץ יוטיוב ואני אוטוטו מתקרבת ל- 1,000 מנויות ולהגרלה מטורפת שאני עושה לקראתה.
אז אני אשמח אם תבואו לעקוב ולהיות מנויות גם בערוץ שלי, ככה תוכלו לשמוע אותי חופרת בלייב.
DIVA DIANA נתראה שם, ותודה לאפרת המדהימה שלי שצילמה אותי (ואני אותה) תראו את התמונות שלי בפוסט הקרוב שלה בבלוג המדהים שלה: http://prettyso.com/
ועד לפוסט הבא (שכבר גם צולם) אין אין על הפרודוקטיביות שלי אני אהיה כאן שמה עין בשבילכם.
נשיקות,
דיאנה

תגובה 1:

  1. כל כך הרבה אהבה אל אבא שלך נשקפת. מהפוסט. מרגש

    השבמחק