יום שני, 20 באוקטובר 2014

חייבת,חייבת,חייבת אוברול!

לכל אישה יש את הפתרון שלה לאאוטפיט שהוא להשתחל לתוכו וגמרנו (יודעת, יודעת יצא לי כחול).
כל החגים אני מוצאת את עצמי מוציאה את מיטב מחלצותיי, עוד ערב חג ועוד אחד.. ועוד.
נגמר לי הכוח להרכיב אאוטפיטים, בא לי משהו קל,מהיר אבל עדיין עם נוכחות.
אז כן גבירותיי,האוברול חוזר והוא יפה יותר מתמיד!
אם גדלת כמוני בשנות ה - 80 (כרגע חשפתי את גילי האמיתי אל תהיו בשוק, אני נושקת ל-40) אתן בטח זוכרות שזה היה אחד הפריטים הכי נראים ברחוב.
הפוני בלוף עם קוקו מתוח וגל ענקי בשיער שהוחזק עם טון וחצי ספריי זהב של זקנות במיכל של מטר וחצי, ואיפור טורקיז כתום ניאוני איום, אבל אל תחששו האוברולים הפעם הם מדהימים הם אופנתיים הם דרמטיים בעלי קוים נקיים ורובם מדברים בצבע אחד מכף רגל ועד צוואר.


בין אם את יוצאת למסיבה או לארוחת ערב או שאת פשוט מחפשת משהו באמת זריז שיראה טוב תמיד, את לא יכולה לטעות עם אוברול. השטיחים האדומים אפילו הטקסים הכי יוקרתיים היו מלאים בפריט הסופר קלאסי הזה.
אם את מחפשת לוק שיהיה יותר יום יומי, את יכולה למצוא אותו בהדפסים פרחוניים, כל סגנון הבוהו שיק יעבוד מעולה, עם נעל בובה כובע רחב שוליים את מסודרת לעשות סיבוב עם החברות שלך בעיר.
לערב אני ממליצה ללכת על בטוח וקלאסי, שחור לבן או אדום יעשו לך עבודה שתפיל כל לסת.
מעור,תחרה,כותנה,שיפון בגזרת סטרפלס או עם צווארון נופל וגב פתוח לגמרי, עם שלייקס או בגזרת חולצה כל אחת יכולה למצוא את הסגנון שלה בטרנד הזה.
להוסיף תכשיט יפה (אני אישית מעדיפה עם השחור שלי ללכת בערב על שילובים עם זהב), ונעל עקב גבוהה שתיתן לזה את האקסטרה למראה יותר מתוכחם לערב.






לפעמים בא לנו לנער קצת את הארון, ואני הכי מבינה את הקטע של ללכת על בטוח גם אני כזאת, אבל גם לי לפעמים בא להחליף את השמלה השחורה במשהוא אחר שחור :).
אבל, לא לשכוח שכמו בכל דבר לחפש את הגזרה שמתאימה לצורת הגוף שלך, למשל אם את בעלת רגליים רזות חפשי את הגזרה היותר צמודה (יש כאלה שהם ממש סקיני ברגליים כמו בג'ינס), אם כמוני בורכת באגן נכבד לכי על גזרה פחות צמודה באותו איזור ושתדגיש איזור אחר..
ויום אחד בעודי עומדת מול הארון ומחפשת מה ללבוש לערב חג מס' 1,209 נזכרתי באוברול הזה של Mango שקניתי בלונדון בגיחת הבת מצווש האחרונה, ועדיין לא חידשתי אותו.
גזרתי טיקט, שמתי לי פודרה,צבעתי ריסים ואספתי שיער כי החלק העליון של האוברול הזה הוא מאוד סגור, ורציתי פוקוס לצוואר לאוזניים, בעיקרון לתכשיטים שלי, וכמה מילים על התכשיטים שאני עונדת כאן.
החלטתי לשנה החדשה לפרגן כל פוסט למעצב/מעצבת ישראלים אז..








את הילה בנימין הכרתי בהפקה שלקחתי בה חלק לפני חצי שנה ומאז אני מאוהבת בעיצובים שלה.
ואני, אם אני אוהבת.. אני אוהבת!
אני תמיד חוזרת אליה לבדוק מה היא עוד עיצבה, ואחרי שהלבבות עם המספרים שלה כבשו אותי ואת החברות שלי, אני מאוהבת בטבעות שלה, אז כמובן שאני אראה לכן!
הנה העמוד שלה בפייסבוק "אומנות צרופה" שווה לעקוב לראות את היחודיות שלה.




חייבת להגיד תודה כמובן לצלם שלי אלעד גרובנר על התמונות. ולנגריה שנתנה לי להחליף בגדים אצלהם באמצע היום.
ועכשיו קדימה תרשמו לעידכונים כי יש מלא פוסטים בדרך,הגרלות,ועוד פינוקים בהמשך.
עוד לא עשיתם לייק לעמוד בפייסבוק "שמה עין"? אתם לא עוקבים באינסטוש אחרי StreetEye?
אל תשכחו שאני כאן "שמה עין" בשבילכם.



אוברול:Mango\נעלי עקב:Zara\חגורה:BEBE\תכשיטים:הילה בנימין\משקפיים:Erroca\קלאץ':טופ-טן


תגובה 1:

  1. אני, לעומתך, ("זקנה שכמוני") גדלתי בשנות ה-60 וה-70. גם בתקופתי היו אוברולים, אבל אותן לבשו רק "הילדות הטובות" היורמיות והמרובעות. שום ילדה, נערה או אשה גזעית לא העזה ללבוש פריט לבוש זה, שסימן בדיוק את ההפך המוחלט למה שהיה חשוב לנו - חופש, חופש ועוד פעם חופש ו... הרבה נוחות. אז כן, מהתמונות שהבאת האוברול של היום נראה מקסים, אבל גם אם היה לי מבנה גוף מתאים, מנטלית היה מה שהיה עוצר אותי מללבוש אותו.

    השבמחק